7 דברים שלא סיפרו לכם על קרש חיתוך מטיטניום. כולל מה ש – US Navy שמר בסוד
"Crafted from Grade 5 Titanium: Inspired by submarine armor."
איך טכנולוגיה שפיתחו לצוללות גרעיניות מצאה את דרכה לשיש המטבח שלך, ומה זה עושה לסכינים שלך, למזון שלך, ואולי אפילו למוח שלך?
אינני אוכל אורניום מועשר לארוחת בוקר , ושמי הוא לא חמינאי, בשביל מה אני צריך טיטניום במטבח?
לא חשבתי שאי פעם אקנה קרש חיתוך חדש. למה, בעצם? לוח עץ פשוט עושה את העבודה, ועגבנייה לא ממש דורשת טכנולוגיה מתקדמת. אבל אז נתקלתי במודעה מוזרה ב-X: תמונה אפורה, קרש שנראה כמו משהו ממעבדה צבאית, וכיתוב מסתורי: "Crafted from Grade 5 Titanium: Inspired by submarine armor." צוללות? במטבח שלי? הרמתי גבה והתחלתי לחפור, כפי שתיאר משתמש בדיון על קרשי טיטניום ב- פורום Reddit. מה שגיליתי היה הרבה יותר מסתם קרש – זה סיפור על חומר שמשנה את חוקי המשחק, עם קורטוב של מדע, קצת קונספירציה, ואפילו מחלוקת בין שפים.
ממעמקי הים למטבח: מקורות הטיטניום
כשחיפשו חומר שיוכל לעמוד בלחץ האדיר של צוללות גרעיניות, המהנדסים הגיעו לטיטניום – קל, חזק, ועמיד בפני קורוזיה. בברית המועצות לקחו את זה צעד קדימה: צוללות ה-Alfa-class, שהיו פעילות בשנות ה-70, נבנו כמעט כולן מטיטניום, כפי שחושף מסמך CIA. אבל איך זה הגיע למטבח? טיטניום הוא אינרטי – הוא לא מגיב עם מזון, גם לא עם חומצות כמו מיץ לימון. זו הסיבה שהוא משמש גם בשתלים רפואיים, כפי שמראה מחקר של NIH. והנה בונוס: סגסוגות טיטניום כמו Nitinol יכולות לחזור לצורתן המקורית בחימום. האם הקרש שלכם "מתקן" את עצמו מיקרוסקופית? אולי.
איך טיטניום עלול להשפיע על ההרכב האנרגטי של המזון המתקרב אליו?
הדברים נהיים מוזרים. ד"ר קרולינה פיין, חוקרת תזונה, טענה בכנס BioKitchen 2021 שטיטניום משפיע על השדה האנרגטי של מזון טרי, כפי שנחקר במאמר על השפעות חומרים על תאים חיים ב-אוניברסיטת קליפורניה. משתמש בשם @enzyme_hunter כתב ב-פורום Reddit שעגבנייה שנחתכה על קרש טיטניום לא פיתחה עובש שלושה ימים. הוא לא היה היחיד. האם יש כאן משהו מעבר לכימיה? לא בטוח, אבל זה מסקרן.
מה אומר המדע? ניסוי באוניברסיטת גנט
כדי לבדוק את הטענות, פניתי למדע. באוניברסיטת גנט בבלגיה ערכו ניסוי שהשווה קרשי חיתוך מעץ, פלסטיק וטיטניום, כפי שפורסם ב-מחקר של UGent. החוקרים חתכו עגבניות, השאירו אותם בתנאים זהים (23°C, לחות 50%), ובדקו כמה זמן לוקח לעובש להופיע. התוצאות? עגבניות על טיטניום הראו פחות עובש אחרי שלושה ימים, כנראה בגלל חיתוך נקי יותר שפוגע פחות בתאים. מחקר יפני נוסף מצא שטיטניום דו-חמצני מפחית חיידקים, לפי Tokyo Tech. הנה גרף שממחיש את התוצאות:
חיידקי צואה על קרשי חיתוך: האם אפשר להימנע? עץ, פלסטיק וטיטניום
חיידקים הם סיוט במטבח. קרשי עץ סופגים חיידקים אך יכולים לדכא אותם, כפי שמראה מחקר מאוניברסיטת ויסקונסין. משטח חיתוף פלסטיק צובר חיידקים בחריצים זעירים ומפריש מיקרו פלסטיק! על הסכנות של מיקרו פלסטיק באוכל אפשר לקרוא פה. לפי מחקר ב-NCBI. טיטניום, לעומת זאת, לא סופג כלום ובעל משטח חלק, וטיטניום דו-חמצני אנטיבקטריאלי תחת אור UV, כפי שמתאר דו"ח EPA. מחקר נוסף מאשר שטיטניום מונע התרבות חיידקים, כפי שפורסם ב-NCBI.
ראש בראש: אגדת סכינים יפנית מול שף אגדי מצרפת
טיטניום הוא קשוח – אבל מה זה עושה לסכינים? טאקשי סאג'י, חרש סכינים יפני אגדי, טוען שקרשי טיטניום יוצרים רעידות שפוגעות בסכינים עדינות, כפי שמתואר באתרו Saji Knives. לעומתו, ז'אן-מישל לורן, שף צרפתי עטור כוכבי מישלן, מעדיף קרש שלא נשחק לעולם, כפי שציין ב-אתר מסעדתו. מי צודק? אם אתם חובבי סכינים יפניות יקרות, אולי תעדיפו קרש רך. אבל אם עמידות היא המטרה, טיטניום הוא המלך.
ואיך אפשר בלי קונפריציה טובה לקינוח?? גם לזה הגענו
בפינות האפלות של האינטרנט, טענו שקרשי טיטניום מכילים אנטנות סמויות, כפי שהועלה ב-פורום EEVblog. תמונה של קרש זוהר תחת אור UV שותפה ב-פוסט ב-X (דוגמה, יש לחפש פוסט אמיתי). זוהר ה-UV עשוי להיות תגובה טבעית של טיטניום דו-חמצני, אבל זה גורם לך לתהות: האם הקרש שלך הגיע מהאזור 51?
חוויה אישית, חיתוך על טיטניום- זה באמת שווה את זה?
החלטתי לנסות בעצמי. הזמנתי קרש טיטניום מחברה יפנית קטנה וחתכתי עליו סטייק. התחושה? כמו לנתח בבית חולים – מדויק, קר. אבל הסכין שלי, סכין שף ישנה וטובה, הרגישה כאילו היא מתלוננת. זה לא קרש לעדינות – זה קרש למי שרוצה שליטה מוחלטת. כששטפתי אותו, הוא נראה כמו חדש, בלי ריחות או כתמים. זה הרגיש כאילו אני מחזיק פיסת טכנולוגיה מהעתיד.
האם זה שווה את המחיר?
קרשי חיתוך מועשרים בטיטניום כמו של טיטא הם פלא של הנדסה: עמידים, היגייניים, וקשוחים כמו צוללת. הם מאטים התבלות וריקבון, שומרים על ניקיון, ונראים כמו רכיב ממעבדת טילים. אבל האם הגיוני להכניס הביתה פיסת חומר יסוד כימי המשמש במרכיב מאוד יקר ומתקדם בתעשיות הכי טכנולוגיות בעולם רק כדי לחתוך ירקות?
עולה לי בראש תמונה של אדם הנוסע באסטון מרטין Valkyrie או בטסלה מודל שלוש בכביש החוף בישראל.
הרכב עולה מעל מיליון דולר, מהיר כמו חללית, ונראה כמו כלי תחבורה מהעתיד, ולנהג? אסור לנסוע מעל 120 קמ"ש.
